טפח — 1 v. גודל, טופל במסירות, פותח, חונך, קיבל עידוד, זכה לטיפוח, השקיעו בו, דאגו ל 2 v. לגדל, לפתח, לטפל במסירות, לדאוג ל , לחנך, לעודד, להשקיע ב 3 v. להכות, להקיש, לדפוק, לחבוט, להלום; לתת טפיחה (על השכם) , לעודד; לרפרף, לנפנף בכנפיי 4 מרווח, ממתח,… … אוצר עברית
אושש — 1 v. להתחזק, להתעודד, להתגבר, להחלים, להבריא, לשוב לאיתנו, לקום על הרגלים; לחזור לעצמו, להתעשת, להתפכח, להתאפ 2 v. לעודד, לחזק, לאמץ, להפיח אומץ, לעורר, להחזיר לאיתנו, להעמיד על הרגליים, לשפר את מצבו של , לסייע, לתמו … אוצר עברית
אשש — v. לחזק, לאשר, לתת תוקף; לבסס, להוכיח, לאמת; לעודד, לאמץ, להפיח אומץ, לסייע, לעזו … אוצר עברית
גר — 1 n. זר, נוכרי, מתגורר בארץ ניכר, גולה; גוי שהתייהד, נוכרי שהתייה 2 v. לגרום לפרובוקציה, להקניט, לקנטר, להרגיז, לפעול כדי לעורר תגובה, לעצבן; להזמין לקרב, להתחרו 3 v. לעורר, להסית, להקניט, לקנטר, להרגיז; לדחוף, להמריץ, לדרבן, להלהיב, לעודד; לגרום … אוצר עברית
דבב — v. לעשות דיבוב, להכניס פסקול מתורגם, לשנות שפת סרט; לעודד לדבר, להביא לידי דיבור, להציל מלים מפי ; ללחוש, לרחוש, למלמל, לדבר, לומר, לבט … אוצר עברית
דירבן — v. לעודד, להמריץ, לעורר, לזרז, לשמש גורם מדרבן, לתת תמריץ, לדחוק ב , להאיץ, לדחוף לפעול … אוצר עברית
דרבן — 1 n. עיר נמל בחלקה הדרום מזרחי של דרום אפריק 2 v. לעודד, להמריץ, לעורר, לזרז, לשמש גורם מדרבן, לתת תמריץ, לדחוק ב , להאיץ, לדחוף לפעול 3 v. קיבל עידוד, הומרץ, זורז, קיבל תמריץ, נדחף לפעולה, האיצו בו, דחקו בו, דרבנו אות 4 שם בעל חיים, מכרסם בעל… … אוצר עברית
השבחת הגזע — הפיכת הגזע לאיכותי יותר; אלמנט בתורת הגזע שלפיו יש לעודד נישואים וילודה בתוך הגזע על מנת להשביחו {{}} … אוצר עברית
זם — 1 v. לסתור דברים, להפריך, להוכיח כלא נכון, להכחיש, להוכיח כשקרי, להוכיח כעדות שקר, להפ 2 v. לתפוס יזמה, להגות דבר חדש, לקחת בידיים, לפתוח בדבר חדש, להעלות, להרות, להציע, לעודד, לעשות צעד ראשון, לתכנן, לזמו 3 v. נסתר, הופרך, הוכח כלא נכון, הוכחש,… … אוצר עברית
זרז — 1 v. הואץ, נעשה מהיר יותר, עבר זירוז, קיבל דחיפה, קיבל תמריץ, הומרץ, דורבן, דחקו בו, הוח 2 v. לדחוק, להמריץ, לעורר, לדרבן, לדחוף, לעודד; להאיץ, להחיש, לקרב; לשמש קטליזטור, להיות זר 3 v. למהר, לחוש, לאוץ, להיחפז, לפעול בזריזות, לבוא במהירות, להחיש … אוצר עברית
חי — 1 adj. נושם, ער, עירני, פעיל, חיוני, זריז; ישיר, מזירת האירוע, לא מוקלט, בזמן אמ 2 v. הוקם לתחייה, הוחזר לחיים, הופחה בו רוח חיים, נעשתה לו הנשמה, הושב להכרה, הועמד על רגליו; חודש, שוקם, ניצל, שוחזר; הומרץ, הושבה נפשו, רוענן, הוכנסה בו עליזות,… … אוצר עברית